החלטה בתיק ב"ש 6382/06

זוהי בקשה לעיון חוזר בתנאי מעצרו של  המבקש (הנאשם 4), שבגדרה מתבקש בית המשפט להורות על שחרורו  ליומיים מהמעצר עד תום ההליכים שבו הוא מוחזק, על פי החלטת בית משפט זה (כבוד הנשיאה ארד) מיום 7.2.06, וזאת כדי לאפשר את השתתפותו בחתונת אחיו הבכור העתידה להתקיים השבוע, בימים 28.4.06  ו-29.4.06, ימי שישי ושבת.

המבקש, קטין יליד ינואר 89', הואשם יחד עם שלושה קטינים אחרים ושני בגירים, בעבירות של חברות בארגון טרוריסטי, עבירה לפי סעיף 3 לפקודה למניעת טרור (להלן - הפקודה), תמיכה בארגון טרוריסטי, עבירה לפי סעיף 2(ב) לפקודה, ניסיון לחבלה בכוונה מחמירה, עבירה לפי סעיף 329(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, בצירוף סעיף 25 לחוק.

תמצית העובדות שביסוד כתב האישום, בהן הודה המבקש, היא זו:

המבקש יחד עם קטינים אחרים גוייס במהלך אוקטובר 2005 על ידי אחד הבגירים לארגון החזית הדמוקרטית, שהינו ארגון טרור, והקים ביחד עם האחרים חולייה שחבריה פעלו באופן משותף לביצוע העבירות, תחת הכינוי "איחוד צעירי הוועדה הדמוקרטית" (להלן - החולייה). ביום 14.11.05 ריסס המבקש יחד עם אחרים כתובות שונות על קיר בית ספר לבנים בשועפת; ביום 17.12.05 יידה המבקש יחד עם אחרים אבנים גדולות מצוקי עיסאוויה לעבר תחנת דלק וכלי רכב, ולאחר שכוח משטרתי סמוי הבחין בהם ודלק אחריהם, קראו המבקש והאחרים לאנשי הכפר לעזור להם בהימלטם מהשוטרים, כאשר המבקש נעצר על ידי שוטר, ובתגובה היכה את השוטר באגרופים כדי להתחמק ממעצר.

בהכרעת הדין מיום 7.2.06, קבעה כבוד הנשיאה ארד כי המבקש ביצע את העבירות המיוחסות לו, כמפורט לעיל ובהיותו קטין הוזמן תסקיר של שירות המבחן לנוער.

אין ספק כי העבירות שהמבקש ביצע הינן עבירות חמורות, שהיה בהן כדי לסכן באופן מוחשי חיי אדם בנתיב תחבורה, בעת שיידו אבנים גדולות מצוקי עיסאוויה לעבר אנשים שהיו בתחנת דלק ולעבר כלי רכב שנכנסו לתחנת הדלק על מנת לתדלק את רכבם, וכמפורט באישום מס' 2 לכתב האישום המתוקן.  העובדה שהעבירות בוצעו ביחד עם אחרים ובמסגרת חברות במסגרת טרור משווה להן מימד נוסף לחומרה. נסיונו של המבקש לחמוק מהשוטר שעצר אותו ותקיפתו של אותו שוטר מעידים על עוז רוחו של המבקש, שאינו מהסס לפעול באלימות כדי להתחמק ממעצר וממתן הדין על מעשיו.

ברם,  כל אלה יבואו לידי ביטוי בעיקרם בפרשת העונש במסגרת המשפט עצמו. השאלה שעליי להכריע בה בגדר הליך זה היא, אם חרף חומרת העבירות יש מקום לאפשר את צאתו של המבקש לחתונת אחיו הבכור, תוך הבטחת התייצבותו בחזרה לבית המעצר לאחר החתונה.

לאחר ששקלתי את מהות העבירות ואת טענות הצדדים, באתי למסקנה כי ניתן במקרה זה להורות על שחרורו של העורר למספר שעות, לצורך השתתפות בטקס החתונה של אחיו, ביום שבת, ה-29.4.06, כאשר הוא מלווה כל הזמן בערב צמוד ובכפוף לתנאי השחרור  בערובה.

בגדר שיקוליי לקחתי בחשבון את העובדה שמדובר בכל זאת במבקש שהוא קטין, אשר פרט לעבירות הנוכחיות לא הסתבך בעבירות אחרות, ומשום כך, ניתן להסתפק בשחרורו לצורך מטרה מוגדרת של שמחה משפחתית, כאמור לעיל, מה עוד שהתרשמתי בחיוב משלושת הערבים שהציעו לשמש לו כערבים - אביו, אחיו ודודו, כולם תושבי ירושלים, ושני האחרונה הינם עובדי מדינה בבית החולים איתנים.

תוצאת הדברים היא, שאני מורה בזה על שחרורו של המבקש בערובה למשך 7 שעות, ביום 29.4.06, החל מהשעה 16:00 ועד לשעה 23:00.

המבקש ישוחרר מהמעצר מהשעה 16:00 ויחזור ויתייצב בחדר המעצר לא יאוחר מהשעה 23:00 באותו יום.

החל מרגע שחרורו, ובמהלך כל שחרורו בערובה ועד להתייצבותו חזרה בבית המעצר, יימצא המבקש תחת פיקוחו הצמוד של הערב אלמוני.

אם המבקש יחמוק מהערב אלמוני,  יודיע על כך למשטרה מיידית.

המבקש יפקיד ערובה במזומן על סך 10,000 ש"ח להבטחת כל תנאי השחרור בערובה, ובנוסף לכך, יחתום על ערבות עצמית בסך 25,000 ש"ח. כל אחד משלושת הערבים (האב, האח הבכור ובן הדוד אלמוני), יחתמו אף הם על ערבות בסך 25,000 ש"ח (חתימה בלבד).

יוצא צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד המבקש.

ניתנה היום, כ"ח בניסן תשס"ו (26 באפריל 2006), במעמד הנוכחים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: